הביטוי משמורת ילדים מתייחס למערכת היחסים, הממשית או המשפטית, שקיימת בין הורה לילדו כל עוד הוא קטין. ההורה (ביולוגי, חורג, מאמץ או אפוטרופוס שמונה ע"י בית המשפט) אחראי הן לצרכים הפיזיים, הבריאותיים והחינוכיים של הילד והן לספק לו מקום מגורים – חזקת טובת הקטין.

כאשר בני זוג נפרדים או מתגרשים, אחריותם המשפטית כלפי ילדיהם המשותפים נשארת בעינה, אך לרוב נקבע הורה יחיד עליו מוטלת החזקת הילד. ב הפסיקה בנוגע למשמורת הפיזית של הילד היא נושא רגיש וטעון במיוחד.

טובת הקטין

טובת הילד הינו מושג חברתי וטומן בחובו נורמות התנהגות חברתיות, נורמות אלו משתנות עם הזמן. במסגרת הליכים משפטיים ניתן למצוא מושג זה בתביעות משמורת בענייני גירושין, כמו גם בתביעות מטעם רשויות הרווחה.

במידה ועניין משמורת הקטינים ודרך גידולם נתון במחלוקת במסגרת הליכי גירושין, נקבעת המשמורת של הקטינים תוך בחינת טובת הקטינים על ידי בית המשפט או בית הדין הרבני ובאמצעות גורמים מוסמכים.
פקידי רווחה ובתי משפט נדרשים לקבל החלטה שתעדיף את אחד הצדדים, תוך בחינת מכלול התנאים בהם יזכה הילד לתנאי גידול טובים יותר מבחינה חומרית ורגשית.

אנו פועלים לטובת לקוחותינו בקבלת משמורת על הילדים, כאשר ראיית טובת הילדים עומדת לנגד עיננו בראש ובראשונה.

משרדנו עובד בשיתוף פעולה עם אנשי מקצוע מוסמכים בתחום ולא אחת ובעזרתם הצלחנו להפוך החלטות שיפוטיות אשר נבעו מתסקיר רשויות הרווחה, אשר בדיעבד התברר כמוטעה ושגוי.

משמורת ילדים – חזקת הגיל הרך (עד 6)

עד היום הייתה נהוגה הגישה להעניק לאם באופן אוטומטי את המשמורת על הילדים אך ישנה מגמה של שינוי בתחום. ככלל, לשכת הרווחה היא זו שבוחנת את מצבם של שני ההורים ואת מסוגלותם ההורית תוך שעד היום היתה הדעה הרווחת להעניק משמורת הילדים לאם.

אם בעבר הייתה זו האם אשר טיפלה בילדים באופן בלעדי והאב יצא לעיסוקיו, כיום נשים רבות מטפחות קריירה ועובדות מחוץ לבית שעות רבות כך שיש לבחון את מסוגלותו של ההורה על פי עיקרון השוויוניות ולהעניק זכויות שוות והכל כאשר טובת הילדים היא זו אשר תכריע את זהות ההורה המשמורן.

משרדינו פועל גם מול לשכת הרווחה כדי שמסקנותיה יינתנו לאחר בדיקה מעמיקה כשראיית טובת הקטינים תעמוד למול עיניה. בתחום של משמורת ילדים הצלחנו במקרים רבים לפעול כנגד המצב הנוהג ולהשיג לאבות משמורת על ילדיהם גם במקרים שבאופן טבעי הנסיבות היו נגדם.

החזקת ילדים היא הנושא הסבוך והעדין מבין הנושאים בסכסוכי גירושין כאשר כל הורה רוצה לקבל זכות למשמורת על ילדיו ובתוך כך לגרוע מסמכותו של האחר. יש לעשות הכל שהנושא יוכרע בראייה של טובת הילדים.

תביעת אבהות

תביעת אבהות היא תביעה אשר מוגשת כאשר הגבר אשר לגביו נטען כי הוא אבי הילד אינו מכיר באבהותו ו/או נעדר הביטחון באבהותו. תביעת אבהות יכולה להיות מוגשת למשל על ידי אישה כאשר הגבר אינו מוכן להכיר באבהותו או על ידי הגבר כאשר האישה מסרבת להכיר באבהותו.
על מנת לבדוק עניין זה יש לערוך בדיקת רקמות אשר ניתן לבצעה רק על פי צו של בית המשפט לענייני משפחה.

בן מורד

בן מורד או בן מרדן מתייחס לבן אשר אינו רוצה לשמור על קשר עם הורהו, מסרב לקיים את הסדרי הראייה שנקבעו, ממרה את פיו ואינו מכבד אותו. הכרזה על ילד כבן מורד נעשית על ידי בית המשפט בדרך כלל רק במקרים קיצוניים ונבחנות הסיבות להתנהגות הילד. אם התנהגותו היא פועל יוצא של יחסו של ההורה כלפיו אזי הילד לא יוגדר כמורד. בכל מקרה במידה והוחלט להגדיר את הילד כ"בן מורד" ההורה אשר חייב בדרך כלל במזונותיו אינו חייב בתשלום מלא של המזונות ויכול לבקש מבית המשפט בהקלה ואף ביטול של דמי המזונות לילד כליל.

'משפחה אחרת'

אל סוג המשפחה הקלאסית של אב, אם וילדים נוספו סוגי משפחה שונים אשר זוכים להכרה משפטית וביניהם: משפחות חד-הוריות, משפחות חד-מיניות ועוד. לא חשוב לאיזה סוג משפחה אתם משתייכים, אצלנו תמצאו בית ואוזן קשבת לכל בעיה. אנו מטפלים בכל סוגי הסכסוכים והמחלוקות תהיינה מורכבות ככל שתהינה.

משפחה חד הורית

חוק משפחות חד-הוריות אשר נחקק בשנת 1992 מגדיר את המשפחה החד הורית ואת זכויותיה. על מנת להיחשב כמשפחה חד הורית ההורה צריך להיות הורה יחיד, תושב ישראל, בעל חזקה על ילד קטין אשר מתגורר עמו והוא אינו חי ביחד עם בן זוג שיכול להיחשב ידוע בציבור. המדינה תומכת במשפחות חד הוריות ומסייעת להן בתחומים שונים כאשר גם לערכאות השיפוט ישנה גישה ספציפית ומתאימה למשפחות אלו .

חיוב האם במזונות קטין

ככלל האם אינה מחוייבת לשלם מזונות ילדיה לידי אב משמורן אך לאחרונה נעשתה פריצת דרך גם בנושא זה, תוך שבנסיבות מתאימות תחוייב גם האם בגין השלמת מזונות ילדיה.