מתן מזונות היא הדרך שבה מתחייב האב לשמר ולספק את כלכלת התא המשפחתי – אשתו, ילדיו, ידועה בציבור . המושג מזונות הוא רחב וכולל בתוכו מרכיבים משתנים אשר נועדו לשמר את רמת החיים של התא המשפחתי.
חובת האב למזונות ילדיו – מזונות ילדים
ענייני נישואים וגירושים נעשים בישראל לפי דתם של בני הזוג, ובהתאם לכך גירושים של יהודים ומזונות קטינים נעשים לפי המשפט העברי ובהתאם לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) תשי"ט-1959.
החיוב במזונות הינו על פי המשפט העברי, לפיו על האב מוטלת חובה מוחלטת לפרנס ולזון את ילדיו עד גיל 15 ובהתאם לצרכיהם, גם אם שכרה של האם גבוה משלו וגם אם הוא חסר כל.
מזונות ילדים, בניגוד למזונות אשה, משולמים לפי צרכי הילדים ולא לפי עושרו של האב.
האב מחוייב ברכיבי צרכים הכרחיים של ילדיו וברכיבי צרכים שמעבר לצרכים ההכרחיים. לגבי החיוב הראשון, החיוב הינו מוחלט על האב עד להגיע הקטין לגיל 15 שנים, בחיוב השני יחויבו שני ההורים בהתאם למבחנים על-פי דיני הצדקה ובאופן פרופורציונאלי להשתכרותם.
צרכים עודפים "מדין צדקה" בהם חייבת האם להשתתף, הם כל מה שאינו צרכים בסיסיים: מעון, דמי כיס, שיעורי עזר, בילויים וכד' אלו צרכים שאינם מהווים צורך קיום בסיסי שבלעדיהם אי אפשר. בצרכים אלו על האב והאם לשאת
מרכיבי תשלום המזונות
קיימת מחלוקת בפסיקות בתי המשפט באשר לאבחנות הנדרשות בין הרכיבים השונים, האם הינם בגדר צרכיים הכרחיים או לאו.
כלכלה: אין מחלוקת כי רכיב זה הינו בגדר הצרכים ההכרחיים אשר על האב לשאת בהם, היקף ההוצאות ייקבע על-ידי בית-המשפט בהתאם לצרכי הקטין.
הלבשה והנעלה: הינם בגדר הצרכים ההכרחיים אשר יחול במלואו על האב, בשיעור אשר ייקבע על ידי בית המשפט בהתאם לרמת החיים הנהוגה במשפחה.
דמי טיפול: דמי הטיפול בילדים הם חלק ממזונות הילדים, אולם רק כאשר לאישה לא משולמים מזונות, דמי הטיפול יכולים לבוא לידי ביטוי, הן בטיפולה הישיר של האם, הן על ידי תשלום עבור הוצאותיה של האם לקייטנה, והן עבור שמירה אצל מטפלת או מעון (כמובן שנהוג להבחין בין הגילאים השונים בתקופת קטינות הילד).
מדור: ההלכה קובעת כי חלקו של קטין אחד הינו כשליש מהוצאות המדור הכוללות, חלקם של שני קטינים הינו בשיעור של 40% מדמי המדור הכוללים. כאשר על דירת המגורים של המשפחה רובצת משכנתא, מקובל לקבוע כי תשלומי משכנתא מבטיחים את המדור.
החזקת הבית: בהתאם לרכיב המדור, יכול חיובו של אב על ילדיו בהוצאות הקבועות בגין החזקת הבית, כגון: ארנונה, מים, חשמל, גז, ועד בית ועוד.
מסגרות חינוך הילדים: עלויות החינוך בבתי הספר קבועות בחוק חינוך חובה ולכן העלות הינה בגדר צורך הכרחי ועל האב לשאת בעלויות אלה.
מעון/גני ילדים/צהרון הינו מרכיב מרכזי בהוצאותיהם של קטינים, אין כיום אחידות בין השופטים באם חינוך בגני ילדים הינו צורך הכרחי.
ישנה חשיבות לגיל הילדים ולמסגרת, האם המדובר בגנים ציבוריים או בגנים פרטיים, שעות הפעילות ההכרחיות וכד'.
בתי ספר – מעבר לקבוע בחוק חינוך חובה ובאשר למרכיב הוצאות משתנות בעלויות החינוך, אין קביעה חד משמעית כי על האב לשאת ברכיב זה לבדו.
חוגים ודמי כיס: רכיב מזונות זה אינו בגדר צרכים הכרחיים, לכן החיוב בו יהיה על פי הקבוע בדיני צדקה.
מלידה ועד גיל 15: על פי דין תורה חיוב האב הוא מוחלט והאב חייב לזון את ילדיו בכל מקרה עד לגיל 6, גם אם לילדים יכולת לזון את עצמם, למשל באמצעות אמם ו/או באמצעות כספים ורכוש שקיבלו. על פי הדין האישי (תקנה משנת 1944 שתוקנה על ידי הרבנות הראשית לארץ ישראל) חלה חובה משפטית על האב לזון את ילדיו, עד הגיעם לגיל 15 שנים, ואי קיומה מצידו, עלולה לגרור סנקציות ואמצעי כפייה עליו.
האב חייב לדאוג למזונות ילדיו וזאת, באשר לצרכיהם המקובלים שהם חיוניים והכרחיים, וחובה זו היא חובה מוחלטת.
בין גיל 15 ל- 18: חיוב האב לפרנס את ילדיו הינו מ"דין צדקה", החובה מדין צדקה ושיעורה של חובה זו תלויים ביכולתו של האב.
בית המשפט יתחשב בגובה המזונות במידה ואמם של הילדים, לאחר סיפוק צרכיה שלה, מסוגלת לתרום את חלקה להשתתפות בצרכי הילדים.
מזונות לילדים בתקופת השירות הצבאי: חבותם של הורים במזונות כלפי ילדיהם הבגירים, מוסדרת בחוק תיקון דיני משפחה (מזונות) תשי"ט-1959. החוק עושה הבחנה בין חובת מזונות אבסולוטית כלפי ילדים קטינים, לבין חובת מזונות כלפי ילדים בגירים, המתגבשת רק בהתקיימו של סעיף 5 לחוק לפיו החיוב יוטל מכח דיני צדקה, והחיוב יהא כלפי מי שהינו נצרך ושאינו יכול לספק את מזונותיו בעצמו.
נהוג כי במהלך תקופת שירות החובה חייב אב לשלם שליש מהמזונות שהיה משלם לפני שהגיע הילד לגיל בגרות.
מתן מזונות היא הדרך שבה מתחייב הורה לספק את כלכלת משפחתו ולרוב מזונות אשה וילדים . המושג מזונות הוא רחב וכולל בתוך סוגים שונים של מזונות – מזונות ילדים , מזונות אישה , מזונות ידועה בציבור ועוד.
מזונות אישה
אישה זכאית למזונות אלא אם כן היא יוצאת מעשה ידיה (משמע עובדת ומתפרנסת לרמת כלכלתה) או הוכרזה כאישה מורדת, הכרזה הקיימת בבית הדין הרבני למשל כשהאישה אינה מקיימת את חובותיה כאשת איש או כאשר עזבה האישה את בעלה ואת הבית ללא סיבה מוצדקת.
מזונות אישה מעוכבת גט
מזונות אישה מעוכבת הם דמי מזונות הנקבעים לבעל אשר מסרב במתן גט לאשתו והם בדרך כלל גבוהים באופן יחסי, זאת כדי להפעיל לחץ על הבעל לשחרר את אשתו ולתת לה גט. מדובר למעשה בסוג של סעד הניתן לאישה על ידי בית הדין הרבני במקרים בהם הבעל מסרב לבצע את פסק הדין שניתן בבית הדין הרבני ולתת לה גט פטורין.
מזונות ידועה בציבור
בהתאם לפסק הדין של השופט אהרון ברק, חייב הגבר במזונותיה של ידועה בציבור לאחר שנפרדו והם מכונים "מזונות שיקום". ידועה בציבור זכאית גם למזונות לאחר פטירת בן זוגה מעזבונו ובנוסף כאשר בן הזוג נפטר כתוצאה מתאונה היא זכאית לפיצויי נזיקין במידה ותוכר כתלויה בו.
קצבת ביטוח לאומי
חוק המזונות (הבטחת תשלום) מאפשר למוסד לביטוח לאומי לשלם למי שהוא תושב ישראלי, אישה וקטין, ואשר לטובתו פסק דין לתשלום מזונות והוא אינו יכול לגבות את התשלום מהחייב.
המוסד לביטוח לאומי מבטיח את התשלום שנפסק וגובה בעצמו את התשלום מהחייב במזונות. הסכום שמשלם המוסד לביטוח לאומי לאישה הוא הסכום שנקבע בפסק דין למזונות או סכום שקבוע בתקנות, לפי הסכום הנמוך.
הכנסות האישה מעבודה ושלא מעבודה משפיעות על גובה הסכום שנקבע בתקנות הביטוח הלאומי.
במידה והמוסד לביטוח לאומי הצליח לגבות מן החייב את מלוא סכום המזונות שנקבע בפסק הדין, וסכום זה גדול מדמי המזונות שהביטוח הלאומי שילם לאישה על פי התקנון, זכאית האישה לקבל את ההפרש.
גביית מזונות
גם כאשר נפסקים לאישה מזונות בבית המשפט או בבית הדין עדיין לא מדובר בתוספת הכנסה בטוחה, כיוון שבעלים רבים מערימים קשיים ומסרבים להעביר לנשותיהם את דמי המזונות שנקבעו להן באופן סדיר. האפשרות לגבות דמי מזונות אלה היא באמצעות הלשכה להוצאה לפועל המשמשת כזרוע המבצעת של בית המשפט. באפשרותה של ההוצאה לפועל אף להוציא בין היתר צו עיקול על משכורת החייב, צו מאסר זאת לצד סעדי גבייה נוספים.
התקשרו עוד היום לקבלת עצה ולקביעת פגישה ראשונה.
